יוזם רעיון הכפר

הרעיון והמניעים להקמת כפר לנוער דתי.

הימים ימי שלטונה של המפלגה הנאצית בגרמניה. סרטה הדוקומנטארי של לני ריפנשטאל, "ניצחון הרצון", מתעד את ועידת המפלגה בשנת 1934 בנירנברג - דגלי צלב הקרס מונפים אל על, נערים אריים צעירים מביטים בהערצה אל "הפיהרר" הנואם, טורים של חיילים צועדים בסך. בספטמבר 1935 נוסחו "חוקי נירנברג" וביניהם "החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני". החוק אסר על נישואים בין יהודים לבין גרמנים, נאסר על היהודים להעסיק עוזרות בית ופועלים גרמנים, נאסר על היהודים להניף את דגל גרמניה. היהודים בגרמניה הפכו נתינים מדרגה נחותה. החוקה שללה מהם את זכויות האזרח כולל זכותם להגנה משפטית.
עם עליית היטלר לשלטון והתגברות האנטישמיות נרתמו מסגרות שונות בארץ ישראל ובעיקר התנועה הקיבוצית לקליטת הנוער מגרמניה. אולם לנוער הדתי לא נמצאו מסגרות מתאימות. לא כפרי נוער דוגמת "מאיר שפיה" או "בן שמן" ולא קיבוצים דתיים. הקיבוץ הדתי היחיד "רודגס", על אף קשייו הקיומיים, אמנם נרתם למשימה אך היה זה בבחינת טיפה בים.
הלחץ גבר על המוסדות היהודיים בגרמניה למציאת פתרון. גם הורים שעדיין השלו עצמם שהמשטר הנאצי לא יאריך ימים, ביקשו למלט את ילדיהם מגרמניה, ולו באופן זמני. רוב הארצות כבר קיצצו מאד במתן רישיונות כניסה למהגרים והמנדט הבריטי בארץ ישראל דרש מן המבקשים לעלות, שיהיה בידם מינימום של 1000 ליש"ט או "מקצוע חיוני" – שתי תביעות שרוב הנערים הצעירים אינם יכולים לעמוד בהן. כך נולד הרעיון להקים כפר שהוא מעין המשך "הכשרה" של הנוער היהודי הגרמני הדתי והפעם: בארץ ישראל.
כותבת רות קובלינר, חניכת המחזור הראשון בכפר הנוער הדתי: "...העלייה שלנו צריכה להיות המשך ותוספת לתנועה הקיבוצית הדתית בארץ...משתדלים ללמד אותנו מה זה קיבוץ,...שגואל את אדמת ארץ ישראל".

צילום: טים גידל

הרעיון להקים את "כפר הנוער הדתי" הועלה לראשונה על-ידי דוד

כפר הנוער בשנת 1938. הגבעה לצריפי המגורים, המישור לפלחה.

אינטריליגטור* (לימים דוד בית-אריה) שהיה מנהל ההכשרה לנוער דתי בחוות רודגס בשנת 1928, וניהל את חוות ההכשרה בגרינגסהוף בשנת 1933. כותב בית-אריה לאברהם רודי הרץ בנובמבר שנת 1934: "...ביקרתי את "שייך אברק" ו"כפר חסידים" בהיות הד"ר יוספטל* פה ומציע לסדר את הקבוצה הבאה ב"כפר חסידים" שם יש אפשרות להשיג כ-200 דונם אדמה להקים משק עזר ולהרחיב את זה אולי במשך השנים לכפר נוער".
  (*מקור: אינטריליגטור להרץ, 6.11.34, אהקה"ד-11). אהקה"ד = ארכיון הקיבוץ הדתי. *הד"ר גיורא יוספטל היה בתקופה זו מזכיר "עליית הנוער" בגרמניה.

מטרות ותכניות לכפר הנוער הדתי

מטרותיו הראשוניות של הכפר נוסחו ע"י חברי הבח"ד שהיו מנהלי ההכשרות החקלאיות לנוער דתי בגרמניה: דוד בית-אריה, רודי הרץ, ומשה (מו) אונא. המטרה הכללית של הכפר לנוער דתי תהיה: קליטת נוער דתי שהיה הכרח להוציאו בדחיפות מגרמניה והכשרת חניכיו כעתודה חקלאית להתיישבות בקיבוצים דתיים.
המיקום שנבחר להקמת כפר הנוער היה שטח פנוי של הקרן הקיימת לישראל, ליד מושב כפר חסידים. דוד בית-אריה ערך הצעה מנומקת להקמת כפר לנוער דתי אותה הגיש לעליית הנוער. בהצעתו נרשמו היתרונות הבאים:
     1. באזור קיימת אוכלוסיה דתית וחלוצית.
     2. קיימת אפשרות לעבודה עם איכרי כפר חסידים לשם התנסות.
   3. המקום שנבחר כולל קרקע בתולה ופנויה המוחזקת ללא שימוש ליד כפר חסידים.
     4. יחס אוהד מצד אנשי המקום שיאפשר שכנות טובה בין הישוב למוסד החינוכי.
הדחיפות בהקמת "כפר הנוער הדתי" עולה גם ממכתבה של דבורה אלינר, מזכירת "הוועדה לעלית-הנוער הדתי", אל הנרייטה סאלד: "בברלין נרשמו 250 צעירים (דתיים) לקבוצה החדשה...ותפקידם של ה"יודשע יוגנדהילפה" וה"סוכנות היהודית",

מפת אדמות כפר הנוער הדתי. בירוק: מבני ביה"ס מגורים ומשק. באדום: שטח חקלאי. לחץ להגדלה.

ליצור את האפשרות הכספית לעלית צעירים אלה.... תוכנית "כפר חסידים" בצורה שהוגשה על-ידי דוד אינטריליגטור, היא התוכנית היחידה שעל-פיה נוכל לסדר קבוצה גדולה של צעירים דתיים להתיישבות בארץ-ישראל".

אברהם קסטנבוים*, פונה בשם המרכז החקלאי של "הפועל-המזרחי"  אל הלשכה

מפת גבולות כפר הנוער הדתי מיום 20.3.1936 עם תיקוני גבול סופיים.
לחץ להגדלה.

הראשית של ה"קרן הקיימת לישראל" : "...באנו לידי מסקנה לייסד כפר מיוחד שישמש מקום קליטה וחינוך לנוער הדתי מגרמניה. המקום המתאים לפי דעתנו הוא בסביבות חיפה על-יד "כפר חסידים",... השטח צריך להכיל 400 דונם בערך, שיספיק בשביל משק מעורב לכפר שיכיל 80 חניכים. ענפי המשק יהיו: פלחה, גן-ירקות ופרחים, משתלות ועצי-פרי, רפת, לול וכוורות."   ביום 28.6.1935 אושרה הקמת הכפר שנועד לקום על שטח טרשי ובלתי מנוקז בן 400 דונם השייך לקרן קיימת לישראל. נקבע שטח טרשי מסולע להקמת מבנים ומטעים ושטח מישורי לגידולי פלחה וגן ירק. רק כעבור 9 חודשים, בחודש מרץ 1936 שרטטו מודדי הקק"ל את גבולות כפר הנוער, ולאחר שנעשו תיקוני גבול לפי דרישת כפר חסידים, נחתמה עסקת החכירה בין: יוסף וייץ בשם הקק"ל, מר גוטרייך ויצחק ניימן בשם ועד כפר חסידים, אברהם קסטנבאום ודוד אינטריליגטור (בית אריה) בשם "כפר הנוער הדתי".
(*מקור: קסטנבוים לקק"ל בירושלים, ג' בסיון תרצ"ה,4.6.1935 אצ"מ*, 75/165- S). אצ"מ = ארכיון ציוני מרכזי

הועדה לעליית הנוער הדתי

בחירת צוות לניהול הקמת הכפר

בראש צוות ההקמה של הכפר עמד ועד ובו: הבנקאי והעו"ד ד"ר אהרון ברט, המחנך פרופסור עקיבא ארנסט סימון שלימים זכה בפרס ישראל לחינוך. איש הרוח, הפילוסוף ורופא הילדים הד"ר ישעיהו וולפסברג-אביעד, מפעילי תנועת "המזרחי" בגרמניה שכיהן לאחר קום המדינה כשגריר ישראל בכמה מארצות אירופה. את עלית הנוער ייצגו מי שעמדה בראשו, הנרייטה סאלד וסגנה הד"ר הנס בייט, את הקרן הקיימת לישראל ייצג יוסף וייץ, מנהל מחלקת הקרקעות של הקרן הקיימת לישראל. צוות ההקמה ריכז את פעילותם של כל הגופים שתרמו להקמת "כפר הנוער הדתי" וביניהם:

1. הקרן הקיימת לישראל.  2. ה" Arbeitsgemeinschaft" בברלין.    3. Jüdische Jugendhilfe בברלין.    4. הסתדרות נשים ציוניות "הדסה" בניו-יורק.    5. הקרן על שמו של הרב ד"ר מ. סימונסון בברסלאו.    6. הסתדרות הפועל-המזרחי בארץ-ישראל ובגרמניה.    7. מושב "כפר-חסידים".

המשימה הראשונה של צוות ההקמה הייתה הקמת "חברת כפר הנוער הדתי בע"מ", חברה שתוכל לקבל את התרומות הכספיות ולקחת על עצמה את האחריות להקמת הכפר כלפי הסוכנות היהודית. תפקיד נוסף של הצוות היה מינוי מנהל לכפר הנוער שייטול על עצמו את התהליך המורכב והאחראי של הקמת הכפר והנהלתו.

בחירת המנהל לכפר הנוער הדתי

עם קבלתם של אישורי ההקמה פנתה "הועדה לעלית-הנוער הדתי" בסוכנות היהודית אל אברהם אויגן מיכאליס – Eugen Michaelis מראשי תנועת "תורה ועבודה" בגרמניה ובקשה ממנו לקבל עליו את הנהלת הכפר המתוכנן.
וכך רושם בספרו אברהם רודי הרץ*, ממנהיגי בח"ד וממקימי הקיבוץ הדתי :
"...לחברי הועדה היה ברור כי (בחירת המנהל) היא שאלה גורלית...חבריה...ראו באברהם (אויגן) מיכאליס את המועמד המתאים ביותר לניהול כפר הנוער הדתי. מיכאליס היה המנהיג הבלתי מעורער של צעירי המזרחי בגרמניה...הוא הקים אותה וקבע את דמותה ודרכה החינוכית. הוא אשר חולל בה את הכיוון החלוצי הברור והעמיד בפני הנער אתגר ליציאה להכשרה, לעליה ולקיבוץ..." ...מיכאליס היה בעל כישורים וניסיון כמורה בכיר בבית הספר המפורסם 'תלמוד תורה' בהמבורג וידוע בכוחו הארגוני הבולט. כפר הנוער הדתי היה מיועד להיות המשך (בארץ) למפעל החינוכי של התנועה (בגרמניה) מיכאליס היה אפוא המועמד הטבעי לניהול כפר הנוער הדתי, שהיה אמור להיות המוסד החינוכי הראשון של התנועה החלוצית הדתית בארץ". הועדה ביקשה מאויגן מיכאליס להציע תוכנית עבודה להקמת הכפר. ביום 14.10.35 שלח מיכאליס את הצעתו ממקום מושבו בהמבורג. העתק ממנה המציא להנרייטה סאלד.
 *(מקור: אברהם הרץ "כך נולד כפר הנוער הדתי".ע' 33. הוצאת יד- שפירא. תשמ"ט).

אויגן מיכאליס ודוד בית אריה בהמבורג 1930

תוכניתו של אויגן מיכאליס להקמת כפר הנוער הדתי

הנה קטעים נבחרים מתוך מסמך הצעותיו של אויגן מיכאליס כפי שנכתבו בהמבורג בשנת 1935:
המטרות החינוכיות.
▪  לחנך את הנוער הדתי לחלוציות מגשימה במשמעותה האמיתית, כלומר: לחנך נוער לעבודת אדמה. רק המגע הישיר עם האדמה בכוחו לבסס את הקשר של הנוער לארץ – ישראל.
▪  לחנך את בני הנוער לחיי תורה ועבודה, כדי שבבוא העת יהוו עתודה להתיישבות הדתית.
▪  להכשיר נוער לאחריות ולעצמאות, כך שיהיה מסוגל לבחון את עצמו ואת סביבתו מתוך ראיה ביקורתית, ולהחליט את ההחלטות הנכונות. בהקשר לכך
▪  לשאוף להשתתפות הנוער בארגון חיי הכפר, אם כי בצורה מבוקרת ובתחומים שהוגדרו מראש.
▪  לחנך את הנוער לשוויון זכויות בין המינים. לצורך כך על הכפר להיות מעורב, ובכך תינתן ההזדמנות לבנות מערכת יחסים מתוך הערכה וכבוד הדדי.

המסגרת החינוכית.
▪  יש לשאוף להקמת... מוסד.. ללא סנסציה ופרסום, שבו ניתן יהיה לבצע את העבודה החינוכית תוך התלהבות ומסירות.
▪  מערכת היחסים בין החניכים למחנכים חייבת להיות ידידותית ואמינה, אך במקביל מבוקרת ועניינית, תוך שמירה על מעמדו של המחנך. על המחנכים והחניכים לפעול במשותף בבית, בלימודים ובשדה.
▪  בעיות הכפר ילובנו תחילה במסגרת המקצועית (הדרכה, הוראה, ענפים), ואחר-כך יובאו לדיון בפני הצוות של הכפר כולו.
▪  נושאים עקרוניים יוכרעו במסגרת הנהלת הכפר, כשמנהל הכפר הוא הסמכות והאוטוריטה האחרונה.
▪  על הכפר לבנות צוות עובדים מסור ונאמן, בו כל אחד מקדיש את כישוריו האינדיבידואליים לחברה כולה.

תוכנית הלימודים.
▪  על בית-ספר להעניק חינוך מקצועי מלא ואין לחזור על הטעויות שהיו בהכשרות בחוץ-לארץ, כשרמת ההתמחות הייתה לעיתים חובבנית. בוגרי הכפר צריכים להיות מסוגלים למלא בבוא העת תפקידים של מרכזי ענפים בתחומים בהם התמחו, ולכן עליהם להיות בקיאים גם במקצועות כמו: פיזיקה, ביולוגיה וכימיה.
▪  על בית-ספר להקנות ידיעות בכל המקצועות היהדות כמו, תנ"ך, משנה, גמרא, דינים ותולדות עם ישראל.
▪  יש לטפח את הזיקה לארץ על-ידי לימוד תולדותיה ותולדות הציונות, וכן על-ידי יציאה לטיולים בכל חלקי ארץ-ישראל.
▪  יש לשמור על הקשר עם התרבות הכללית כמו יצירותיהם של: גיתה, שילר, דוסטויבסקי, מאן, היינה וכדומה.
▪  יש לאפשר לחניכים מגוון של מקצועות בחירה, תוך נתינת הזדמנות שווה לשני המינים להתנסות במקצועות השונים.
(מקור: מיכאליס, רעיונות ראשונים למבנה "כפר הנוער הדתי", המבורג, 14.10.35, אצ"מ, 75/159S).

טכס הנחת אבן הפינה ל"כפר הנוער הדתי".

ביום א' בתמוז תרצ"ז 10.6.1937 התקיים טכס חגיגי ורב רושם של עליה על הקרקע והנחת אבן הפינה. הטכס נערך במעמד צוות ההקמה של "כפר הנוער הדתי" וראשי הישוב בארץ וביניהם: הנרייטה סאלד וסגנה הנס בייט, גיאורג לנדאור, הרב הראשי לא"י הרב יצחק אייזק הלוי הרצוג, ד"ר עקיבא ארנסט סימון, נציגי המוסדות הלאומיים, מנהיגי תנועת "הפועל-המזרחי", נציגי הנהלת הסוכנות והקרן הקיימת לישראל, נציגי "הועדה לעלית-הנוער הדתי", עשרות חברים וידידים מן הישובים השכנים יגור וכפר חסידים ונכבדי הכפר הדרוזי עוספיא שעמו נקשרו יחסי קירבה, ידידות ושכנות טובה. במסגרת המעמד הוקראה ונטמנה מגילת היסוד של הכפר.
בתזכיר שפורסם לרגל הנחת אבן הפינה מובאים הפרטים הראשונים לגבי מבנהו של הכפר: המשק ישתרע על שלוש מאות וחמישים דונם, ויכלול גן – ירק, פלחה, כרמים ופרדס אשכוליות. המשק החי יהיה מבוסס על לול ורפת. בראש כל אחד מהענפים יעמוד מרכז ענף בעל ידע וכישורים מתאימים. במרוצת הזמן הייתה כוונה להקים גם מסגריה ונגריה. באשר למבני המגורים הכוונה היא להקימם במקום גבוה באיזור הגבעה. בכל בנין יגורו עשרים וחמישה עד שלושים ילדים. ליד מגורי החניכים תהיה דירת מדריך בגודל של שלושה חדרים. הצוות יידרש לגור עם החניכים כדי להעניק תחושה משפחתית. חדר-האוכל יבנה בשני שלבים. בשלב הראשון יותאם המקום לשישים חניכים, כשהכוונה להגדיל את חדר-האוכל בהמשך כך שיוכל להכיל מאה וחמישים חניכים.