|
אילן יוחסין של משפחת
גילאי |
|
|
רותי גילאי
(לבית מיכאליס)
נולדה בהמבורג,
ובשנת 1938 עלתה עם הוריה
לארץ.
למדה
בבית הספר בכפר חסידים ובבית הספר
בכפר הנוער הדתי. סיימה סמינר למורות
בירושלים והוסמכה כמורה. התגייסה
לצה"ל ושרתה כמורה חיילת בבית הספר
האזורי לילדי עולים שזה מקרוב באו,
במושב אליכין. בעת שירותה הצבאי, פרצה
מלחמת סיני – מבצע קדש. מנהל ביה"ס
גויס לחזית והטיל על רותי, החיילת בת
ה-18, למלא את מקומו.
לאחר השחרור, נקראה רותי למילואים
כדי לעבור קורס חובשות.
המדריך הראשי בקורס היה אריה נגלר:
צנחן
ואיש חיל הרפואה.
כעבור 4 שנים נישאו
ועיברתו
את |
|
|
מודעה בעיתון להולדת הבת
(עם תאריך עברי) |
|
רותי ואריה נישאו בשנת
1964 בטכס צנוע |
|
רותי
ואריה
גילאי הורים למרב ודן, וסבים
לעומרי-מרדכי, סתיו-חוה
עינת-רבקה, ילדיהם של מרב (לבית
גילאי) ומריו שכטמן, לרועי
ועופרי,
ילדיהם
של עי
דית (לבית לוינ
ץ) ודן גילאי.
|
שמם
המשותף ל"גילאי". בעת לימודיה
באוניברסיטה העברית בירושלים, עברה
רותי קורס עורכי
תוכניות רדיו,
ובסיומו
החלה את עבודתה ברדיו כעורכת תוכניות
במחלקת הנוער ולאחר מכן עורכת בכירה
ומגישה של מגזינים ותוכניות ברשת ב'.
שנים רבות ערכה והגישה ברדיו מגזין
שבועי בענייני חינוך שנקרא "שעה
חופשית".
רותי
שהתה בארצות הברית מספר שנים בשל
התמחותו של בעלה, ובעת היותה בחו"ל,
השתלמה בלימודי תקשורת (טלוויזיה)
באוניברסיטת "פרדו" שבאינדיאנה, שם גם
ערכה והגישה תוכנית-רדיו שבועית
לקהילה הישראלית.
כשעברה
עם בעלה
לשיקגו המשיכה לשדר תוכנית שבועית זו
גם שם.
בשנת 2000 פרשה
לגמלאות מרשות השידור. |
|
|
תעודת לידה של רותי משנת
1936. הוצאה בהמבורג
ונושאת חותמת עם צלב קרס |
|
|