האחים של אויגן

אברהם אויגן מיכאליס Eugen Michaelis היה מייסדו - ומנהלו של כפר הנוער הדתי, Kfar Hanoar Hadati, בעמק זבולון.
הוא ניהל עד אחרון ימיו את הכפר שבו יזם הקמה של משק חקלאי חינוכי, בית ספר יסודי, בית ספר תיכון, וסמינר למורים וגננות.

המשפחה: הורים ואחים.

ההורים: קרל שמואל הכהן ופלורה בלומה (לבית וולגמוט) מיכאליס. שנת 1897.

אברהם אויגן מיכאליס נולד בהמבורג ביום  ז"ך סיון תרס"ז 9.6.1907 להוריו קרל שמואל הכהן ופלורה בלומה (לבית וולגמוט) מיכאליס. האב קרל נולד ביום 13.3.1869 בעיר האלה אנדר זאלה - על נהר זאלה שבסקסוניה ובשנת 1888 בהיותו בן 19 עבר עם משפחתו להמבורג שם החל לעבוד כבנקאי.

אברהם אויגן מיכאליס בגיל 4. שנת 1911.

היה הרב ד"ר יוסף וולגמוט מחשובי הרבנים בברלין. פלורה למדה הוראה ועבדה כמורה. בגיל 24 נישאה לקרל שמואל שהיה אז בן 28 והזוג עבר להתגורר ברחוב שלוטרשטרסה 77 Schlueterstasse שברובע רוטרבאום. ביתם היה במרחק הליכה מבית הכנסת האורתודוקסי הגדול בככר בורנפלץ ומבית הספר "תלמוד תורה". לבני הזוג קרל ופלורה נולדו חמישה ילדים: הבכור אריך דוד יהודה נולד בשנת 1898, ולטר זשה ישעיהו - 1900, מיכאל מוריץ - 1906, אברהם אויגן - 1907, ובן הזקונים עלי נולד בשנת 1918. המשפחה השתייכה לקהילה האורתודוקסית בהמבורג ובניה התחנכו מגיל צעיר ברוח הציונות הדתית ואהבת ארץ ישראל. בשנת 1921 עברה המשפחה לגור ברחוב גרינדלהוף 66 Grindelhof, שהיה קרוב יותר לבית הכנסת.

כתובת בית הוריו של אויגן החל בשנת 1921. כתובת זו שימשה כמרכז לפעילותם של תנועות הנוער: "צעירי מזרחי" "ברית חלוצים דתיים", תנועת "תורה ועבודה", וקרן "תורה ועבודה".

תקופת לימודים הוראה וחינוך

אברהם מיכאליס, שנקרא "אויגן" בפי כל, היה כבר בצעירותו ציוני פעיל. בשנת 1913 החל אויגן ללמוד בבית הספר היסודי "תלמוד תורה". את לימודיו בבית הספר העל-יסודי הוא סיים בשנת 1922 והמשיך בבית הספר התיכון היוקרתי Ober-Realschule vor dem Holstentor שם למד במשך 3 שנים נוספות. כמה מן המחברות שלו מאותה תקופה, מעידות על ציונים גבוהים להם זכה בלימודיו. את לימודיו הגבוהים השלים באוניברסיטת המבורג במקצועות היסטוריה, ספרות ושפות שמיות. את עבודת הגמר בת כמה מאות עמודים הקדיש אויגן לספריו של הסופר הנורבגי השנוי במחלוקת קנוט האמסון Knut Hamsun שספרו "ברכת האדמה " Growth of the Soil" זיכה אותו בפרס נובל לספרות בשנת 1920. בעבודתו של אויגן, שנקראה "התפתחות האדם ברומנים של קנוט האמסון" "Die Entvieklung des Menschen in Knut Hamsun Romanen", ערך אויגן ביקורת ספרותית רחבה על 23 רומנים שנכתבו על ידי האמסון בין השנים 1890 עד 1923. מאות העמודים הנמצאים בידינו, כתובים בכתב יד צפוף אך מסודר להפליא ונושאים את כתובת בית הוריו בשולרשטרסה.

אויגן מיכאליס בגיל 16. שנת 1923

עבודת הגמר. לחץ להגדלה

בנושא.  בסיום לימודיו בשנת 1928 עבד כמורה ומחנך בבית הספר "תלמוד תורה" Talmud-Tora-Schule בהמבורג. משנת 1933 עם עליית הנאצים לשלטון, שימש כמרכז הוראה בבית הספר, והחל בחודש אפריל 1934 ריכז בו את לימודי העברית. בנוסף לעבודתו כמורה, התמיד אויגן בפעילותו הציונית בתנועות הנוער ובקהילה. בתאריך 30.6.1938 בסיום שנת הלימודים, פרש מעבודתו בבית הספר "תלמוד תורה" וכעבור חודשיים היגר עם משפחתו לארץ ישראל.

פעילות בתנועות נוער ציוניות

אויגן מיכאליס וחניכים בדרך למחנה קיץ ליד קופנהגן. שנת 1933.

"תנועת תורה ועבודה ("צעירי מזרחי", "ברית חלוצים דתיים" ו"ברית הנוער של צעירי מזרחי") מאגדת בני נוער יהודים בגרמניה המכירים במחויבותם לחוקי תורת ישראל, ומטרתה להפיץ את החזון של "תורה ועבודה", לקדמו בכל נפשם ומאודם ולהגשימו בבנייתה של ארץ ישראל"
בשנת 1933 ארגן מיכאליס את מחנה הקיץ הגדול של תנועת "תורה ועבודה" בהמבורג. המחנה לנוער דתי נערך ליד העיר קופנהגן שבדנמרק.
עד שנת 1938 היה אויגן מיכאליס חבר ההנהלה של "צעירי מזרחי" ושל "ברית הנוער של צעירי מזרחי" וכן חבר ההנהלה הארצית של "ברית חלוצים דתיים" ותנועת "תורה ועבודה". המשרד הראשי של ארגונים אלה היה ברחוב גרינדלהוף 66 Grindelhof בהמבורג. כתובת זו שמופיעה על נייר המכתבים, פנקסי חבר של חניכים, וחומר פרסומי, היא הכתובת של אויגן מיכאליס בבית הוריו בהמבורג.

אויגן מיכאליס מוביל קבוצת חניכים. מחנה קיץ של "תורה ועבודה" 1933.

פעילות ציבורית ופעילות ציונית

פעילותו הציבורית והציונית של אויגן נעשתה בהתנדבות ושלא על מנת לקבל פרס. פעילות זו נפרשה על פני שנים רבות ובתחומים שונים. אויגן תרם רבות ביכולתו הניהולית ובכושרו האנליטי להפעלתן של הנהלות, וועדות וארגונים יהודיים. החל משנת 1929 היה מיכאליס חבר הועד הפועל של איגוד הסטודנטים הציוניים (ZIST) ובין השנים 1934 – 1938 היה חבר הועדה לארגון ההגירה מגרמניה (ICG). עד שנת 1938 היה יו"ר הועד המנהל של "קרן תורה ועבודה" בגרמניה. המשרד הראשי של קרן זו בהמבורג היה ברחוב גרינדלהוף 66 Grindelhof שהיה גם הכתובת של אויגן מיכאליס בבית הוריו. במסגרת הקהילה היהודית בהמבורג היה אויגן חבר המערכת של עיתון הקהילה Gemeindeblatt der Deutsch-Israelitischer Gemeinde zu Hamburg. מיכאליס ריכז את הקורס ללימוד עברית ויהדות במרכז הנוער של הקהילה בהמבורג Religionsunterrichtskurse des Jugendamtes der Gemeinde. והיה חבר ההנהלה של "וילהלמיננהוהא" – מרכז הכשרה ארצי לבני נוער מייסודה של הקהילה היהודית בהמבורג. Wilhelminenhohe – Landjugend und Erholubgsheim des Deutsch-Israelitischen Gemeinde. מידע רב על פעילותו הציבורית מופיע ב"ספר השנה" של הקהילה היהודית בהמבורג משנת 1937.

בשנת 1935 בקונגרס הציוני ה-19 שנערך בלוצרן שבשוויץ. לקונגרס זה קדם סמינר וכינוס של כל פעילי הציונות הדתית בגרמניה שנערך במשך כחודשיים בעיירת הנופש באדנויילר Badenweiler, ליד העיר פרייבורג בדרום גרמניה. בקונגרס זה נבחר אויגן כנציג הקהילה למושב החמישי של מועצת הסוכנות היהודית לא"י. בשנת 1936 נבחר אויגן לייצג את הארגונים הציוניים של גרמניה ובשנת 1937 נבחר לשמש ציר בקונגרס הציוני ה-20 שהתקיים בציריך.

הקמת משפחה עם חוה לבית דורלכר

בסוף חודש דצמבר 1935 בהיותו כבן 28 נשא אויגן לאישה את חניכתו בת ה-20 אווה – חוה לבית דורלכר. טכסי החופה והקידושין נערכו ברוב עם ביום שלישי, 31 בדצמבר 1935 בשעה 3:00 אחר הצהרים בביתה של משפחת אווה דורלכר, שהיה מעונם המשותף של ההורים הדוויג ושמואל (סם) דורלכר והסבא והסבתא ברטה ואלפרד יעקב לוי. המוזמנים הרבים הגיעו אל הווילה ברחוב רוטנבאומשוסה Rothenbaumchaussee 10, הבית גדול הממדים והגינה הענקית היו מקום אידיאלי לארח את המוזמנים הרבים. אין תיעוד על מספר המוזמנים שהשתתפו בחתונה בהמבורג אך יש בידנו כמה מאות מברקים, מכתבים וכרטיסי ברכה מכל רחבי גרמניה וארץ ישראל המברכים את בני הזוג ביום חתונתם.

ביום 17.10.1936 נולדה הבת הבכורה רותי. אויגן וחוה מיכאליס עם ביתם התינוקת היגרו מגרמניה ועלו לארץ ישראל ביום 5.8.1938. חודשיים ימים לפני ליל הבדולח.
כמה ימים לפני כן, ביום 29.7.1938, נפרדו בני הזוג מחבריהם להנהלת התנועות בגרמניה. על שיר הפרידה - ראה כאן.
לאויגן וחוה מיכאליס נולדו ארבעה ילדים. רות וחנה, נולדו בסוף שנות השלושים והצמד הצעיר, רעיה ויוחנן, נולדו בסוף שנות הארבעים. בין לידתם של שני הצמדים הושמד שליש מן העם היהודי וקמה וצמחה מדינת ישראל. אויגן וחוה נטלו

חלק משמעותי בשליחות דורם וביססו בכל אותן שנים את

הקמה וניהול כפר הנוער הדתי.

כפר הנוער הדתי קלט אל חיקו אלפי נערים ונערות פליטי שואת אירופה ועולים מרצון וחינך אותם לאמונה, להשכלה כללית רחבה, לחקלאות ועבודה, למתינות ופתיחות אינטלקטואלית, כל זאת תוך מאבק עיקש, עקבי, יומיומי ונחוש בתלאות הקיום של הכפר, הן בימים כתיקונם והן בימי מלחמה. כל ימיו עשה אויגן מיכאליס למען הציבור. הוא ידע להלך עם הבריות, ולמצוא את הקו המתון והמאזן. כמי שעמד בראש המיזם, סבל לא אחת מתעלוליה של הבירוקרטיה הנוראה ששלטה בקרב המוסדות המיישבים, אך, היטיב לנווט את דרכו בנפתוליה המתישים.

על הקמה וניהול כפר הנוער הדתי, ראה פרק נפרד כאן:

אברהם אויגן מיכאליס נפטר לאחר מחלה קשה, בכפר הנוער הדתי ביום ראשון, ב' אדר תשל"ד 24.2.1974. בן 67 במותו.
אלפי אנשים ליוו את ארונו במסע רגלי מכפר הנוער אל בית העלמין בכפר חסידים שם נטמן בחלקת מייסדי כפר הנוער הדתי.

הספדים ודברים לזכרו
ראה פרק נפרד כאן:

כפר הנוער הדתי: הספרייה ע"ש ד"ר ישעיהו אביעד-וולפסברג והכניסה לבית הספר התיכון ע"ש הרב ד"ר יוסף קרליבך.