רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר:
"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ"
מסכת אבות, פרק ב משנה ב.

.
אברהם אויגן מיכאליס

מייסד כפר הנוער הדתי ומנהלו הראשון.

מחנך מורה, אוהב ספר. איש תרבות רחב אופקים.
ממנהיגי הציונות בגרמניה. ציר בקונגרסים ציוניים.

ממייסדי תנועת "צעירי מזרחי" ו"ברית חלוצים דתיים".
.

ניהל את כפר הנוער הדתי מיום הקמתו
בשנת תרצ"ז 1937 ובמשך 37 שנים.

.

תחת הנהגתו נקלטו וחונכו בכפר אלפי בני נוער,
ניצולי המשטר הנאצי באירופה, עולים חדשים
מארצות ערב וצפון אפריקה וילידי הארץ.
לימים, השתלבו הבוגרים בתפקידי מפתח
בחיי הבניין והיצירה במדינת ישראל.
.

נולד: כ"ז בסיוון תרס"ז  9.6.1907 בהמבורג, גרמניה.

נפטר: ג' באדר תשל"ד 24.2.1974 בכפר הנוער הדתי.

אברהם אויגן מיכאליס (1907 - 1974) Eugen Michaelis היה מייסדו ומנהלו של כפר הנוער הדתי, Kfar Hanoar Hadati, בעמק זבולון. הוא ניהל עד אחרון ימיו את הכפר שבו יזם הקמה של משק חקלאי חינוכי, בית ספר יסודי, בית ספר תיכון, וסמינר למורים וגננות.
אברהם אויגן מיכאליס נולד בהמבורג ביום כ"ז סיון תרס"ז 9.6.1907, להוריו פלורה (לבית וולגמוט) ושמואל קארל הכהן מיכאליס. אברהם מיכאליס, שנקרא "אויגן" בפי כל, היה בצעירותו ציוני פעיל, למד בבית הספר "תלמוד תורה" בהמבורג ואחר כך בבית ספר תיכון ממשלתי "הולשטינטור" Oberrealschule Vor dem Holstentor. לימד בבית הספר "תלמוד תורה". ביום 25.12.1927 בהיותו כבן 20 הקים וביסס ברחבי גרמניה, עם בֶּנוֹ אופנבורג (ד"ר ברוך צבי אופיר) ופאולה שאלתיאל, ואחרים את תנועות הנוער של  "צעירי מזרחי" ותנועת "ברית חלוצים דתיים – בח"ד". החל משנת 1929 היה חבר הועד הפועל של איגוד הסטודנטים הציוניים (ZIST) ובין השנים 1934 – 1938 היה חבר הועדה לארגון ההגירה מגרמניה (ICG). עד שנת 1938היה יו"ר הועד המנהל של "קרן תורה ועבודה" בגרמניה. חבר ההנהלה של "צעירי מזרחי" ושל "ברית הנוער של צעירי מזרחי" וכן חבר ההנהלה הארצית של "ברית חלוצים דתיים". בשנת 1935 השתתף בקונגרס הציוני ה-19 בלוצרן ובשנת 1936 נבחר לייצג את הארגונים הציוניים בקונגרס הציוני ה-20 שהתקיים בציריך (1937). משנת 1933 עם עליית הנאצים לשלטון, שימש כמרכז הוראה בבית הספר "תלמוד תורה" בהמבורג, והחל בחודש אפריל 1934 ריכז את לימודי העברית בבית הספר. בחודש דצמבר 1935 בהיותו כבן 28 נשא לאישה את חניכתו בת ה-20 אווה – חוה לבית דורלכר. בתאריך 30.6.1938 בסיום שנת הלימודים, פרש מעבודתו בבית הספר "תלמוד תורה". אויגן וחוה מיכאליס היגרו מגרמניה ועלו לארץ ישראל ביום 5.8.1938.

אישיותו של אויגן הייתה רבת פנים, ורחבת אופקים: איש חינוך שניחן בכריזמה, בחשיבה אנאליטית, בראיה היסטורית, ביוזמה ובמסירות למשימה ולאנשים. עם  שמירה על עקרונות החינוך ה"יקי" של דייקנות  וחתירה לאמת. לאויגן וחוה מיכאליס נולדו ארבעה ילדים. רות וחנה, נולדו בסוף שנות השלושים והצמד הצעיר, רעיה ויוחנן, נולדו בסוף שנות הארבעים. בין לידתם של שני הצמדים הושמד שליש מן העם היהודי וקמה וצמחה מדינת ישראל.

 אויגן וחוה נטלו חלק משמעותי בשליחות דורם וביססו בכל אותן שנים את מפעל חייהם. כפר הנוער הדתי קלט אל חיקו אלפי נערים ונערות  פליטי שואת אירופה ועולים מרצון וחינך אותם לאמונה, להשכלה כללית רחבה, לחקלאות ועבודה, למתינות ופתיחות אינטלקטואלית, כל זאת תוך מאבק עיקש, עקבי, יומיומי ונחוש בתלאות הקיום של הכפר, הן בימים כתיקונם והן בימי מלחמה. כל ימיו עשה אויגן מיכאליס למען הציבור. הוא ידע להלך עם הבריות, ולמצוא את הקו המתון והמאזן. כמי שעמד בראש המיזם, סבל לא אחת מתעלוליה של הבירוקרטיה הנוראה ששלטה בקרב המוסדות המיישבים, אך, היטיב  לנווט את דרכו בנפתוליה המתישים.
אברהם אויגן הכהן מיכאליס נפטר בכפר הנוער הדתי ביום ג' אדר תשל"ד 24.2.1974.